<h1>ראבי"ה סימן תשל"ט</h1>
<h2>דף יד.</h2>
גרסינן בירושלמי [פ"ה ה"ב] מהו להדליק נר של אבטלה ביום טוב חזקיה אמר אסור מתניתא פליגא אחזקיה לא תבערו אש וגו' אבל מבעיר אש ביום טוב. אין תימר בדברים שיש בהם אוכל נפש אנן קיימין והכתיב אך אשר יאכל וגו' אלא כך אנו קיימין בנר של אבטלה אמר רבי אבא תני ב"ש אוסרין ובית הילל מתירין רבי נחום בעא קומי רבי [יוחנן אמר ליה לא תאסור ולא תשרי]. ובהלכות גדולות כתב סנדלא דמפסיק ברשות הרבים או בדוכתא דמרחקא שרי למדיריה לאושפיזה דטילטול ביום טוב שרי מידי דהוה אבישרא וכל מילי, דכי כתיב לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת הוא דכתיב. משמע דסבירא להו דהלכה אין עירוב והוצאה ביום טוב. ולא נהירא, דסוגיא [דשמעתין] דעירוב והוצאה ביום טוב, מדפריך מהוציאו אבנים לבית הילל הכא נמי דלא מחייב כמתמיה בדבר. ומדברי רבינו אלפסי ורבינו זקיני משמע כדפרישית לעיל וכמו שפסקתי. ופסק עוד רבינו אלפסי קיימא לן דיום טוב צריך עירובי תחומין ואין צריך עירובי חצרות ושיתופי מבואות [אבל יום הכפורים צריך אפילו עירובי חצרות ושיתופי מבואות] כשבת דתניא בפרק בכל מערבין [עירובין ל' ע"א] אמרו בית הילל לבית שמאי אי אתם מודים שמערבין לגדול ביום הכיפורים אף על פי [שחייב] בתענית וכו' שמע מינה דבין בית שמאי ובין בית הילל כולהו סבירא להו דמערבין לגדול ביום הכפורים עירובי תחומין ועירובי חצרות כשבת וכן הלכה.
